ההון האנושי – פוסט שביעי
סיימתי זה עתה את סקירת הספרות להגשת ההצעה לפרויקט, ואין די מילים בפי להביע נכוחה את תחושת הסיפוק האדירה שאני חווה כעת. נראה לי כי כעת הדברים נהירים לי יותר וברור לי מה יתגבש בהמשך, פחות או יותר כמובן.
מראש ידעתי שבמידה ואבחר בפיתוח תכנית לימודים, זו עתידה להיות אינטגרטיבית באופייה, היות וכך בחרתי ללמד את הספרות במהלך שנותיי בתחום ההוראה.
נכונה לי הפתעה גדולה כאשר נתקלתי בשיטוטיי במאגרי המידע במאמרים שכיוונו ממש לדעתי, ביניהם כאלה שנכתבו כאילו באופן מיוחד עבור נושא העבודה שלי: תכנית לימודים אינטגרטיבית לתלמידים מחוננים !!!
ומדוע היתה זו בבחינת הפתעה?
משום שעבודתי זו נועדה לפתח תוכנית לימודים ייחודית לתלמידים מצטיינים בבית הספר העל יסודי לכיתות ז' ח' וט', ולעניות דעתי, עד כה לא ניתנה הדעת די הצורך למשאב אנושי זה שהוא יקר המציאות. נראה כי לפחות בשנים האחרונות מרבית המאמצים בתחום קידום התלמידים הופנו לאוכלוסיית התלמידים המתקשים ו/או טעוני הטיפוח. באופן טבעי תהיתי על כך רבות, מאחר שמן המפורסמות הוא שמדינת ישראל איננה משופעת במשאבים טבעיים, וכי המחצבים היחידים שאנו עדיין יכולים להתהדר בהם, הם מוחותיהם של ילדי ישראל הרכים. נראה היה לי תמוה שדווקא אלה הושארו בצד.
עם שהיתה זו בבחינת הפתעה משמחת עבורי להיווכח שלא הזניחו את אוכלוסיית התלמידים בהם אעסוק במהלך הפרויקט שלי, וכי במשך השנים רבים עסקו בנושאים הללו, גיליתי לדאבוני כי ככל הנראה, לא השכילה מערכת החינוך בישראל לעשות בכך שימוש בבתי הספר הציבוריים.
חשוב לי להדגיש כי השקעה בטיפוח כישרונותיהם של התלמידים עתירי היכולת, מהווה נדבך חיוני בהכשרת דור העתיד של יוצרים ופורצי דרך הנחוצים לנו להמשך קיומנו במרחב הנתון הזה.
התכנית שלי תתמקד בתחום ההומאני בנושאי ספרות, תרבות והגות. מטרת התכנית היא לנסות לתת מענה לצרכיה המיוחדים של אוכלוסיית התלמידים המצטיינים, באופן שיביא למיקסום יכולותיהם האישיות ולטיפוח אדם הומאני, אינטלקטואל, רחב אופקים, בעל שיעור קומה, מעורב ופרודוקטיבי בחברה.
אני מוצאת שהרישום בבלוג סייע לי רבות בארגון המחשבות ובמיקודן. אגדיל ואציע אפילו שהכתיבה בו שדרגה אותי הן בתחום המקצועי והן בתחום האישי.
אני עושה שימוש במכלול הרעיונות אליהם התוודעתי במהלך לימודיי עד כה במכללה וחשה שהתחולל בי שינוי ושיפור עצום הן בשליטתי בטכנולוגיה (ובנימה בלתי מסותרת של גאווה אני מציינת שאני אף מקדימה בתחום זה את חברותיי הצעירות ממני בשנים הרבה) והן ביכולות ההוראה באמצעותה.
אופן הלמידה המשותפת בקהילה לומדת והגישה הדמוקרטית שבתשתיתה, התפיסה הקונסטרוקטיביסטית, הגישה האחדותית, בד בבד עם האידיאולוגיות העומדות בבסיס החינוך בהוראה ולמידה, מתקיימים זה לצד זה במארג כמעט מושלם בבואי בשערי בית הספר.
