ההון האנושי – פוסט שביעי

ההון האנושי – פוסט שביעי

סיימתי זה עתה את סקירת הספרות להגשת ההצעה לפרויקט, ואין די מילים בפי להביע נכוחה את תחושת הסיפוק האדירה שאני חווה כעת. נראה לי כי כעת הדברים נהירים לי יותר וברור לי מה יתגבש בהמשך, פחות או יותר כמובן.
מראש ידעתי שבמידה ואבחר בפיתוח תכנית לימודים, זו עתידה להיות אינטגרטיבית באופייה, היות וכך בחרתי ללמד את הספרות במהלך שנותיי בתחום ההוראה.

נכונה לי הפתעה גדולה כאשר נתקלתי בשיטוטיי במאגרי המידע במאמרים שכיוונו ממש לדעתי, ביניהם כאלה שנכתבו כאילו באופן מיוחד עבור נושא העבודה שלי: תכנית לימודים אינטגרטיבית לתלמידים מחוננים !!!

ומדוע היתה זו בבחינת הפתעה?

משום שעבודתי זו נועדה לפתח תוכנית לימודים ייחודית לתלמידים מצטיינים בבית הספר העל יסודי לכיתות ז' ח' וט', ולעניות דעתי, עד כה לא ניתנה הדעת די הצורך למשאב אנושי זה שהוא יקר המציאות. נראה כי לפחות בשנים האחרונות מרבית המאמצים בתחום קידום התלמידים הופנו לאוכלוסיית התלמידים המתקשים ו/או טעוני הטיפוח. באופן טבעי תהיתי על כך רבות, מאחר שמן המפורסמות הוא שמדינת ישראל איננה משופעת במשאבים טבעיים, וכי המחצבים היחידים שאנו עדיין יכולים להתהדר בהם, הם מוחותיהם של ילדי ישראל הרכים. נראה היה לי תמוה שדווקא אלה הושארו בצד.

עם שהיתה זו בבחינת הפתעה משמחת עבורי להיווכח שלא הזניחו את אוכלוסיית התלמידים בהם אעסוק במהלך הפרויקט שלי, וכי במשך השנים רבים עסקו בנושאים הללו, גיליתי לדאבוני כי ככל הנראה, לא השכילה מערכת החינוך בישראל לעשות בכך שימוש בבתי הספר הציבוריים.
חשוב לי להדגיש כי השקעה בטיפוח כישרונותיהם של התלמידים עתירי היכולת, מהווה נדבך חיוני בהכשרת דור העתיד של יוצרים ופורצי דרך הנחוצים לנו להמשך קיומנו במרחב הנתון הזה.

התכנית שלי תתמקד בתחום ההומאני בנושאי ספרות, תרבות והגות. מטרת התכנית היא לנסות לתת מענה לצרכיה המיוחדים של אוכלוסיית התלמידים המצטיינים, באופן שיביא למיקסום יכולותיהם האישיות ולטיפוח אדם הומאני, אינטלקטואל, רחב אופקים, בעל שיעור קומה, מעורב ופרודוקטיבי בחברה.

אני מוצאת שהרישום בבלוג סייע לי רבות בארגון המחשבות ובמיקודן. אגדיל ואציע אפילו שהכתיבה בו שדרגה אותי הן בתחום המקצועי והן בתחום האישי.
אני עושה שימוש במכלול הרעיונות אליהם התוודעתי במהלך לימודיי עד כה במכללה וחשה שהתחולל בי שינוי ושיפור עצום הן בשליטתי בטכנולוגיה (ובנימה בלתי מסותרת של גאווה אני מציינת שאני אף מקדימה בתחום זה את חברותיי הצעירות ממני בשנים הרבה) והן ביכולות ההוראה באמצעותה.

אופן הלמידה המשותפת בקהילה לומדת והגישה הדמוקרטית שבתשתיתה, התפיסה הקונסטרוקטיביסטית, הגישה האחדותית, בד בבד עם האידיאולוגיות העומדות בבסיס החינוך בהוראה ולמידה, מתקיימים זה לצד זה במארג כמעט מושלם בבואי בשערי בית הספר.

פוסט שישי - בניית סביבה לימודית מתוקשבת (בלוגים)

"לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא..."
"לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא. . . כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ". (דברים, ל' י"ד)


אל תפסידו בשום אופן!

Autistic Teen Finds Inner Voice

http://www.youtube.com/watch?v=a1uPf5O-on0&feature=player_embedded


אחד הדברים העומדים לנגד עיניי בעומדי בפני כתיבת תוכנית לימודים אחרת, הוא ההיבט של דרכי ההערכה.
אז הכל טוב ויפה, נניח שאסתמך על התיאוריה העוסקת בתוכנית האינטגרטיבית ובזו העל תחומית, ונניח שבניתי בעיניי רוחי את יחידות הלימוד באופן אופטימאלי.

מה בנוגע לדרכי ההערכה?

כיצד ידע הלומד להעריך את התקדמותו, אם במתווה התוכנית של משה"ח אין כלל אפשרות לבחון אותו בכלים הרגילים העומדים לרשותנו כמורים?

בעודי חוככת בדעתי, מעלה ופוסלת, פוסלת ומעלה, גמרתי אומר בלבי, שלא אכנע לקשיים הטכנולוגיים.
אצור, ויהי מה, סביבה לימודית, כזו המאפשרת המשך של שיח דיאלוגי, בדומה לזה שאנו מקיימים בקורס של נילי – סביבת בלוג פנימית לקבוצות הלימוד שלי או לפחות לאחת מהן תחילה. בעצם, לא! לשתיהן כאחת.
ברור אם כן, שסביבת לימוד מעין זו תאפשר קיומה של הערכה מעצבת (שאת השלכותיה החיוביות כולנו למדנו להכיר בקורס של אריאל) – ההולמת את דרכי ואת חזוני. כזו שהתלמיד מטבע הדברים יהיה חייב ליטול בעלות על הערכתו את עצמו, שהרי כולנו כל העת אומדים את התנהגותנו, את ההחלטות שאנו מקבלים, ואת תוצאותיהן.

מדוע אם כך, לא יהא זה גם במסגרת הלימודים בבית הספר?

"...עד שבא הקב"ה ופקח את עיניהם" – לראות את מאגר המידע: Proquest

כשנכנסתי לשיעור של בני, היה זה מבחינתי סבל בל יתואר. על אף היותו נעים סבר וארך אפיים וניסה לסייע בידינו בנכונות רבה להתמצא במרחב הווירטואלי של מאגר המידע Proquest, היתה בי תחושה שאני הולכת לאיבוד.
אולם נכונה לי הפתעה נעימה מאין כמותה, שכן חרף התחושות הרעות חוויתי חוויה מתקנת. לאחר דחיות אין סוף של הכניסה למאגר, עשיתי זאת ובכעין טעייה של סומא כתבתי תחילה
ב : "gifted pupil" "basic search", והמשכתי כעילגת ורשמתי אחר כך:

"gifted pupil educational program"

תיכף ומיד הופיעו על הצג המונחים הקרובים (הראויים יותר, יש לומר), שפרשו בפניי אוצר בלום של מידע. יתרה מכך, גיליתי שלא היה לי צורך להצליב מושגים, היות ובאופן טבעי הופיעו בהצלבה תלמידים מחוננים והוראה אינטגרטיבית או אינטרדיסציפלינארית, כמו גם "קוריקולום ותלמידים מחוננים".
והייתי כחולמת!

גם לצורך איתור מאמרים בנושא בניית סביבה לימודית הולמת לתלמידי האוכלוסייה הנדונה נפתחה בפניי דלת ה sesame.

עד כה סברתי שמרבית המאמצים בתחום קידום התלמידים הופנו לאוכלוסיית התלמידים המתקשים ו/או טעוני הטיפוח. היתה זו אם כן בבחינת הפתעה משמחת עבורי להיווכח, שלא הזניחו את אוכלוסיית התלמידים בהם אעסוק במהלך הפרויקט שלי, וכי במשך השנים עסקו בנושאים הללו כל כך הרבה אנשים.

חייבת לציין שבעבר תהיתי על כך רבות, מאחר שמן המפורסמות היא שמדינת ישראל איננה משופעת במשאבים טבעיים, כגון: נפט ויהלומים, והמחצבים היחידים שאנו עדיין יכולים להתהדר בהם, הם המוחות של ילדי ישראל הרכים. נראה היה לי תמוה שדווקא אלה הושארו בצד.

וכך העליתי בחכתי מכמנים ממכמנים שונים. להלן קישורים לאחדים מהם:

Professional+Development+Using+an+Interdisciplinary+Learning אינטרדיסציפלינריות (בין תחומיות)

GIFTED CHILDREN CURRICULA

תוכנית לימודים לתלמידים מחוננים

יצירת סביבה לימודית וירטואלית

בין חופש למשמעת

האם חינכתי נכון?http://www.kikar.net/article.php?id=20030
(אוחזר בתאריך 17/11/09)

ובהבדל שבין אור לחושך, תרתי משמע, קראתי בסוף השבוע את טורו של גון בן ארי שנכתב בעקבות ציון 'יום האינטרנט הבינלאומי', במוסף שבעה לילות של ידיעות: "הילדים של חורף 74 אחוז".
אני חייבת לציין, כי הכתבה היטיבה עמי והצליחה ליישב את דעתי בכל הנוגע לבני הנוער הפעילים ברשתות החברתיות.

מטענותיו המרכזיות:

1. הפסיקו לבמבם בקשר להידרדרות הדורית על מותה של הקהילה הלא וירטואלית.
כי מרוב שאתם 'זקנים', שכחתם כמה בדידות מסתתרת בין המספרים : 13 – 18.

2. ילדי הפריפריה וכאלה הגרים במקומות קטנים ואפילו עירוניים, מצליחים להרחיב את מאגר חבריהם שיש ביניהם מכנה משותף, שכן הקהילה הוירטואלית יכולה להיות, במקרים
מסוימים, עשירה יותר מזו הלא וירטואלית, משום שהיא כוללת יותר דעות, יותר זוויות ראיה, יותר אנשים.

3. בהקבילו בין אהבת המוסיקה לאהבת השיח הוירטואלי:
אם באמת אוהבים מוזיקה כלשהי, מה איכפת אם היא מוקלטת על תקליט, דיסק, קובץ מחשב או פלאפון? אותו דבר כאן: אתם אוהבים לשוחח עם אנשים? מה אכפת לכם אם השיחה מגיעה מהפה או מהמקלדת? הרי חבר אמיתי הוא אדם שיודע להעמיד אותך במקום, להרחיב את אופקיך, לתת עצה, להקשיב. את כל אלה אפשר לעשות ברשת.

אכן למי שגדל, בלשון גוזמה, בכפר שכולל אוכלוסייה של כ-70 איש וכלב, הדבר עלול להצר צעדיו של בן עשרה מצוי ולהכניסו לכלוב של בדידות עד מעופו מן הקן.
לפיכך, אם על פי סקר שפרסמה חברת איי.סי.קיו, עולה כי 74 אחוז מבני הנוער בגילאים 13 – 18 פעילים ברשתות החברתיות, הרי שעלינו לברך על כך.
כי מי ערב לכך שבני נוער שתחומי העניין שלהם סובבים סביב שירה, ספרות, תרבות והגות ימצאו בהכרח את דומיהם בסביבתם הלא וירטואלית? ויש כאלה לא מעטים!

לא יזיק אם במידה הראויה נאפשר לילדים מעט חופש ומרחב מחיה, שהרי אנו מדברים כל העת על חיוניות נטילת האחריות לבעיה והחשיבות הנודעת להתמודדות עצמאית עמה.
להלן קישור רלוונטי למאמר ילדים עצמאיים- יש חיה כזו? / ענת גבע באתר גבע סדנאות.

http://www.gevasadnaot.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=188593&depart_id=19049 (אוחזר בתאריך 17/11/09)

ומאחר שאני עדיין מוצאת עצמי נעה במרחב שבין החופש למשמעת, והיות ואעסוק בהמשך באוכלוסיית המצוינים, אתמקד בה ואנסה להציג את הרציונל העומד מאחורי בחירתי זו, לא מתוך נימה אפולוגטית, אלא עניינית בלבד.
אני אוחזת בדעה כי מחנך חייב לבטא באופן חי את הרף שהחניך צריך לעבור אותו, ולשלב בין חופש למשמעת, שאם לא כן, כל תכנית לימודים תהיה בבחינת ברכה לבטלה.
אדם - אינו מושג ביולוגי בלבד, אלא גם מושג אתי, על כן עלינו לשאוף להיות ראויים יותר לכינוי הגבוה הזה – אדם. אולם אין אנשים מצוינים שהם אך ורק צייתנים, מאידך אדם נטול משמעת, אינו יכול להתפתח לאדם מצוין (כמובן שבשילוב עם עבודה קשה).
אם כן כל אדם מצוין משלב בין חופש למשמעת בכל תחום, שילוב מוצלח שנכון לו באופן אישי, כאשר הוא שואב את השראתו ממפגש עם אנשים אחרים, ולא בצורה של חקיינות.
חופש ומשמעת מתקשרים למשמעת עצמית, ללא צורך במשמעת חיצונית. צריך לפתח זאת בילד. צריך לחייבו לעשייה בתוך מסגרת של חופש שתפתח בו משמעת עצמית, שאם לא נאפשר לו חופש די הצורך, נסתכן בהפיכתו לצייתן, למכונה.
יש צורך באיזון, בשילוב מוצלח בין משמעת לחופש.

מורה מבוכים

"דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ" - משלי כ"ח ט"ז

כבר בעיוני ב"אודות" בפורטל מס"ע, בהתוודעי לעושר העצום של אוצר המידע הרלוונטי כל כך לתחום עולמנו, רחב לבי עד מאוד.
סוף סוף מרחב דיגיטלי המיועד לאנשי החינוך וההוראה ופונה אליהם במגוון היבטים. אני תוהה האם הייתי מתוודעת לשכמותו אילולא נרשמתי ללימודים אקדמאיים.

מדורי הפורטל השונים, פורשים רוחב יריעה של היבטים מגוונים בהוראה ולמידה, עד שהרושם הראשוני הותיר אותי די הלומה. שוטטתי בהם בדבקות, אני מודה שקשה היה לי להתנתק, על אף ששרירי גופי אותתו לי זה מכבר שלא תרחק השעה והם לא יעמדו בפרץ...

מצאתי מאמרים, שאף שאינם רלוונטיים כרגע לעבודתי או לצורכי נושא הפרויקט שלי, שבו אותי בקסמם וקראתים עד תום.
בפורטל "הגורם האנושי", איתרתי בתוך מחקרים ועיונים בספרות, חומרים רלוונטיים לקורס "ספרות ילדים", הנוגעים להיבט הפסיכולוגי של אגדות הילדים. לצורכי הפרויקט, היות ואני עתידה לחבר תוכנית לימודים, מצאתי עניין רב במאמר מרשים ומובנה שנושאו 'רטוריקה'. נושאים אלו אעבד בשמחה ואצרפם כחלק מהתוכנית העתידית.

עם זאת נכונה לי גם אכזבת מה כאשר ניסיתי להיכנס למאמרים מסוימים והדרך נחסמה בפני... אני עדיין מקווה שלנילי יש פתרון קסם...

נרשמתי... כמובן שנרשמתי. נרשמתי כמכותבת של הפורטל. איך אפשר לוותר על עדכונים חדשניים של נושאים העוסקים בתחומי העניין שלנו... ועוד בחינם!!!

נתלית באילנות גבוהים ועומדת על כתפיהם של ענקים

"לדעת שאנחנו יודעים מה שאנחנו יודעים, ולדעת שאנחנו לא יודעים מה שאנחנו לא יודעים – זהו ידע אמיתי" ניקולאוס קופרניקוס.

"אל נא תלך למקום שאליו הדרך מובילה. לך במשעול שעליו איש לא דרך, והשאר את עקבותיך." ראלף ואלדו אמרסון.

לצורך כך יש להתנער ממודלים תפיסתיים המוכרים לנו, והמשל בקישור הבא ממחיש זאת היטב. התקבעות.

"אמא שלי הפכה אותי למדען בלי שהתכוונה לכך בכלל. כל האמהות היהודיות בברוקלין נהגו לשאול את הבן שלהן: "נו למדת משהו בבית הספר היום?", אבל לא אמא שלי. היא תמיד שאלה אותי שאלה אחרת: "איזי, שאלת שאלה טובה היום?" ההבדל הזה הוא שהפך אותי למדען." זוכה פרס נובל איזידור אייזיק רבי.

"המדע מצא מזור לרוב התחלואים, אך לא מצא תרופה לרע שבהם – האדישות של בני האדם." הלן קלר

ציטוטים אלו עומדים בתשתית האמונה שלי בתחום ההוראה, הלמידה והחינוך:
המידה הטובה על פי סוקרטס שהיא – הידיעה שיש ליילד אותה מן הלומד בדרך דיאלקטית ולא בדרך של מסירה, ה"יציאה מן הקופסא" שהיא חיונית לפריצות דרך בתחומי החיים השונים, פיתוח אומנות שאילת השאלות, כמו גם עיסוק מתמיד בהיבט החברתי-הומני, הם העומדים לנגד עיניי בעבודתי.

אני מוצאת, אם כן, שהסביבה המתוקשבת מהווה סביבת למידה אידיאלית לדרך בנייה והבניית הידע עם התלמידים. שכן, היא מאפשרת למידה על תחומית ואינטגרטיבית, כזו המרחיבה אופקים, מעשירה את העולם הרוחני, ובונה את עולמנו החברתי באופן שיספק מענה גם לעולמנו המתפתח והמתחדש, וגם ייסמך על גדולים וחכמים שהטביעו את חותמם בעבר.

מאחר ואנו עוסקים בחינוך יש לי יסוד להאמין שבכל תוכנית מבנה ידע ובכל דרך הוראה, אנו רואים את התלמיד לנגד עינינו, ומשכילים להתאימן לאישיותו, בשלותו וגילו.
למשל את הפסוק: "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כ"ב, ו'), מפרש המלבי"ם: 'מצוה שיהיה החינוך על פי דרכו, כי כל אדם מסוגל מטבעו לעניין אחר'.

הגישה היהודית מדריכה אותנו לראות את הילד כפי טבעו. עלינו לראות בילד אדם עצמאי וייחודי שיש לכבדו ולאהוב אותו בהתאם לטבעו ולתכונותיו. לא רק לאפשר לו להיות שונה, מתוך אילוץ וחוסר ברירה, אלא להאמין בו ולהעריך אותו באמת ובתמים.

אם נתייחס לילד כפי שהוא, נסייע לו להיות מה שהוא מסוגל להיות באמת.

ש"זנב הטכנולוגיה לא יכשכש בי"

נכתב בתאריך 28/10/09

החשש המתמיד להיוותר אי שם הרחק מאחור בתחום הידע הטכנולוגי המתחדש תדיר, מדרבן אותי כל העת לצבור עוד ועוד ידע ולהתעקש על התמצאות במרחב הדיגיטלי.

ש"זנב הטכנולוגיה חלילה לא יכשכש בי ויכתיב את מהלכיי" אלא אשתמש בה כאמצעי לבניית ידע משותף עם תלמידיי, בתהליך תמידי ומתמשך.
ברפלקציה לאחור מתחוור לי, שתמיד נמשכתי לתחום בניית תוכנית לימודים שתהיה אחרת, שונה. כבר בפוסט הראשון שפרסמתי בשנה שעברה, הבעתי עניין בהספקת תשתית טכנולוגית ללמידה עצמאית ולכתיבה באמצעות התוכנות של האופיס.

השנה נרתמתי לבניית תוכנית לימודים לתלמידים מצטיינים / מחוננים בשכבות ז' ח', ולהובלתה.

התוכנית החדשה, אותה כיניתי בשם: "ספרות, תרבות והגות" מעסיקה אותי מאוד. הכנתי מצגת הפורשת את חזוני, ואני מוצאת שאני נעזרת במידה רבה במה שלמדתי אשתקד בלימודיי לתואר השני בקורסים השונים. אני נרגשת מן ההזדמנות שנקרתה בדרכי להתוות תוכנית ודרכי הוראה לתלמידים שהם סקרנים ותאבי דעת מטבעם.

בעקבות השיעור האחרון לאחר שנחשפתי לדוגמאות שונות של נושאים לפרויקט, הצלחתי לאתר נושא שעשוי לקרב אותי למימוש חפצי זה: בניית רציונל, פיתוח והקמה של סביבת למידה + מדריך למורה.

כעת על סף כתיבת הפרויקט, אתמקד בפיתוח מעין זה, על מנת להביא לידי הגשמה את מאוויי בתחום ההוראה והלמידה, כפי שאני רואה אותם.
בשלב ראשון, אשוחח עם דר' אילנה אלקד-להמן ועם דר' ברכה אלפרט, יש בידי אף מאמרים העוסקים בנושא תוכניות לימודים והוראה אינטגרטיבית, העולים בקנה אחד עם רעיונות הליבה של התוכנית, כפי שאני רואה אותה.


מצגת מצוינות